טיפול פסיכולוגי CBT

ההתפתחות החברתית והרגשית בתקופת הילדות ההתפתחות הפיזית והקוגניטיבית בגיל הילדות היא איטית יותר מבתקופות הקודמות. פרויד אף כינה את גיל הילדות כ תקופת החביון - תקופה שבה דחפיו המיניים של הילד רדומים יחסית. עקב כך, תקופה זו נחקרה מעט יחסית. בין גיל 6-12 חלה התפתחות חברתית ורגשית מכרעת בחשיבותה. אריקסון טען שהסוגיה העיקרית של תקופת הילדות היא האתגר להתחיל לשלוט בהרבה מיומנויות של מבוגרים וההרגשות המתעוררות עקב ההצלחה או הכשלון. הצלחה באתגר זה כונתה על ידו תחושת חריצות - האמונה הבסיסית של האדם בכשירותו וביכולתו לשלוט בעולם, לצד נטייה ליזום פעילויות, לבקש לו התנסויות למידה ולעבוד קשה להשגת יעדים. תחושת החריצות נובעת מהישגים ממשיים בעולם האמיתי ומהתמודדות יעילה עם בעיות, המחוללים תחושות עמוקות של כשירות וערך עצמי. לפי אריקסון, כשלונות חוזרים ונשנים נותנים לילד תחושה של אי-כשירות ונחיתות. בתקופת הילדות מתגבש בתודעתו של הילד דימוי עצמי בעל מימדים רבים (שכשירות היא רק אחד מהם). גיל הילדות הוא גם תקופה של התפשטות חברתית. מטפל נפשי לילדים ומתבגרים כללית העולם הפנימי של העצמי ש...

ההתפתחות החברתית והרגשית בתקופת הילדות  היחסים בין בני קבוצת השווים בתקופת הילדות. בתקופת הילדות חשיבותה של בני קבוצת השווים הולכת וגדלה. חשיבותה נובעת מכמות הזמן שילדים בגיל בי"ס מבלים יחד, כמות זמן זו גדולה מכמות הזמן שילדים אלו מבלים עם משפחותיהם. בני קבוצת השווים מספקים גם התנסויות למידה מיוחדות - הדדיות, שיתוף פעולה והוגנות. התנסויות אלו אינן נמצאות ביחסי הורה-ילד המבוססות על כח ועל ציות. בזכות השוויון הילד יכול ללמוד על כללים וציפיות. היחסים עם בני קבוצת השווים חשובים ללמידה כיצד לווסת את התוקפנות ולהבנת עקרונות הנאמנות והיושר - תחילת ההתפתחות המוסרית. חשיבות נוספת לבני קבוצת השווים היא שהם מדרבנות את הילדים לפתח את מיומנויות פעילות הגומלין שלהם. ילדים צריכים להתאמץ על-מנת שילדים אחרים יתפסו מה הם מבינם וחושבים והם צריכים להתאמץ על-מנת לראות את נקודת המבט של האחרים. על-ידי זאת הילדים רוכשים כשירות חברתית. טיפול פסיכולוגי בילדים התקדמויות המאפשרות יחסים מורכבים יותר בין בני קבוצת השווים. ישנן כמה התקדמויות המאפשרות ליחסים בין בני קבוצת השווים להעשות מורכבים יותר...

ההתפתחות הקוגניטיבית  בתקופת הילדות הקדמה בין הגילאים 5-8 ילדים אוהבים  בדיחות וחידות. הסברים שונים לכך יהיו : א.       ע"פ התיאוריה של הלמידה החברתית:  בגילאים אלה מבלים יותר זמן עם בני קבוצת השווים. הצטיינות בסיפור בדיחות וחידות מתוגמלת באישור חברתי, ולכן מפתחים את המיומנות הזו. ב.       הסבר ברוח  פיאז'ה: בגיל זה רוכשים את המיומנויות הקוגניטיביות הנחוצות כדי  להשתלט על תבנית הבדיחות, ולהבין את ההומור בהן. הם שואבים הנאה רבה מתרגול היכולות החדשות, ולכן עוסקים בזה. ג.        ברוח אסכולת עיבוד המידע: בגילאים 5-8 המיומנויות הנדרשות להבנת בדיחות וסיפורן מתורגלות ומשוכללות מספיק, כך שהילד יכול לשלב אותן במערכת סיפור בדיחות יעילה. אלה 3 הגישות בהן נשתמש בהמשך. *פיאז'ה ראה בגיל 7 נקודת מפנה קוגניטיבית חשובה- מעבר מחשיבה קדם אופרציונלית לחשיבה אופרציונלית קונקרטית מתקדמת. תיאורטיקנים רבים מערערים על כך, וחושבים שחלה התארגנות מחדש התפתחותית חשובה בגיל 4, ולא מאוחר...