ההתפתחות החברתית והרגשית בתקופת הילדות
ההתפתחות החברתית והרגשית בתקופת הילדות ההתפתחות הפיזית והקוגניטיבית בגיל הילדות היא איטית יותר מבתקופות הקודמות. פרויד אף כינה את גיל הילדות כ תקופת החביון - תקופה שבה דחפיו המיניים של הילד רדומים יחסית. עקב כך, תקופה זו נחקרה מעט יחסית. בין גיל 6-12 חלה התפתחות חברתית ורגשית מכרעת בחשיבותה. אריקסון טען שהסוגיה העיקרית של תקופת הילדות היא האתגר להתחיל לשלוט בהרבה מיומנויות של מבוגרים וההרגשות המתעוררות עקב ההצלחה או הכשלון. הצלחה באתגר זה כונתה על ידו תחושת חריצות - האמונה הבסיסית של האדם בכשירותו וביכולתו לשלוט בעולם, לצד נטייה ליזום פעילויות, לבקש לו התנסויות למידה ולעבוד קשה להשגת יעדים. תחושת החריצות נובעת מהישגים ממשיים בעולם האמיתי ומהתמודדות יעילה עם בעיות, המחוללים תחושות עמוקות של כשירות וערך עצמי. לפי אריקסון, כשלונות חוזרים ונשנים נותנים לילד תחושה של אי-כשירות ונחיתות. בתקופת הילדות מתגבש בתודעתו של הילד דימוי עצמי בעל מימדים רבים (שכשירות היא רק אחד מהם). גיל הילדות הוא גם תקופה של התפשטות חברתית. מטפל נפשי לילדים ומתבגרים כללית העולם הפנימי של העצמי ש...