תיאוריות התפתחות מרכזיות

תיאוריות התפתחות מרכזיות

תיאוריות המדגישות את ההתפתחות הקוגניטיבית:

א.תיאוריית עיבוד המידע.

בתיאוריה זו יש ניסיון להבין את תהליכי החשיבה האנושיים ע"י השוואתם לפעולת מחשב.

 המח- יחידת העיבוד המרכזית, מקבל מידע מן הסביבה, מעבד אותו ועושה השוואות והתאמות על בסיס מידע שכבר אוחסן בזיכרון. מרכז ההתעניינות הוא בשינויים החלים עם הגיל בזיכרון ובמיומנויות של פתירת בעיות.

  ידע דקלרטיבי- ידע המאוחסן בזיכרון.

ככל  שמאגר מידע על תגובות אפשריות לסיטואציה מסוימת יהיה רחב יותר ,הפתרון למצב יהיה מוצלח יותר, גמיש ומהיר יותר. מרגע שהפעולה נבחרה על הילד להוציאה לפועל. לשם כך עליו לחפש בזיכרונו אחר הפעולות הנכונות, שהן חלק מהידע הפרוצדורלי שלו (הידע כיצד לעשות דברים).

לפי תאורייה זו, יעילותו של ילד בן 5 תגבר על זו של בן שנתיים וזאת עקב 2 סיבות:

1.         בסיס הידע של בן ה- 5  רחב יותר- יותר ידע "מאוחסן" בזיכרונו על משמעותם של אירועים ועל איך לעשות דברים.

2.         הוא יכול להשתמש במידע ביתר יעילות: הוא יכול לשלוף אותו מהר יותר, יכול להשתמש בו לעריכת השוואות נאותות יותר, להסיק מסקנות ביתר זריזות וכו'.

שני יתרונות אלו מסייעים בזיהוי בעיות ובפתרונן.

תחומי מומחיות - תחומים ספציפיים בהם יש לאדם ידע או מיומנות מפותחים מאוד. בני אדם מפתחים תחומי מיומנות שונים, גם משום השונות במיומנויות הקוגניטיביות בתחומים ספציפיים.  

המחזיקים בתאורייה זו רואים את ההתפתחות כשיפורים הדרגתיים החלים בקשב, בזיכרון ובחשיבה, המביאים למיומנות גבוהה יותר בפרוש אירועים ולטווח רחב יותר של אסטרטגיות לפתרון בעיות.

ב. התאורייה של פיאז'ה על התפתחות קוגניטיבית.

פיאז'ה טען שככל שהילדים גדלים, חלים שינויים איכותיים מרכזיים בדרך שבה הם מבינים את העולם ולומדים עליו.

לילדים גדולים יותר יש יותר מידע ומיומנויות מאשר לקטנים, אך בנוסף, חשיבתם מאורגנת בדרכים שונות מיסודן.

ההסתגלות במהלך ההתפתחות, מביאה להופעתם של דפוסי חשיבה שונים. כל הילדים ה"נורמליים" עוברים אותן תקופות התפתחות מרכזיות, באותו סדר ובאותו גיל.

תמורות מרכזיות בחשיבה חלות בגיל שנתיים, שבע ואחת עשרה בערך, ובתוך כל תקופת התפתחות ישנה שורה של שלבים הכרוכים בשינויים איכותיים קטנים יותר בחשיבה.

תרגול אינו יכול לזרז בצורה משמעותית את המעבר דרך השלבים.   בטרם יוכל להתרחש הצעד הבא בהתפתחות קוגניטיבית, צריכים הידע והמיומנות להתארגן במבנה קוגניטיבי חדש- רחב יותר.

לדוגמא: ילדים בני שנתיים מייצגים דברים בשכלם ומנקודת המבט שלהם, ומתקשים להעלות בדעתם כיצד אחרים עשויים לחוות את העולם או לייצגו. הם אינם מבינים שלבני אדם שונים יש נקודות מבט משלהם.

ילד בן 5 לעומת זאת, מסוגל כבר לחשוב חשיבה ייצוגית, כלומר, להשתמש בסמלים מנטליים המייצגים את האני, את הזולת, אובייקטים ואירועים. הם מתחילים להבין שנקודות המבט של בני אדם אחרים לעיתים שונות משלהם. הם יכולים, במידה מוגבלת, לחשוב מה עובר על אדם פצוע ומה יכול להקל על מצוקתו, ויכולים לשער גם מה יחריף את מצוקתו. העזרה והלגלוג מקורן באותן יכולות קוגניטיביות.

בנוסף, ילד בן 5 יכול לגעור במגלשה על שפגעה בחברו, דבר שילד בן 9 לעולם לא יעשה.השימוש בגישה הפיאז'נית, הנוגעת לשלבים בחשיבה השונים זה מזה מהבחינה האיכותית, מאפשר לנו לנבא את סוג הבעיות שילד בגיל מסויים יכול לפתור ואת סוגי השגיאות שייעשה.

תיאוריות המדגישות את ההתפתחות החברתית והרגשית.

תיאוריית הלמידה החברתית.

זוהי תיאוריה הנשענת במידה רבה על מודלים ביהביוריסטיים, בהדגשת החשיבות של שינוי הדרגתי בהתנהגות, באמצעות חיזוקים חיוביים ושליליים, בפרט באמצעות תצפית בתוצאות החברתיות של פעילות מסוימת, בתהליך הקרוי חיקוי. חשוב להדגיש- הלמידה של האדם נעשית בהקשר החברתי (באמצעות תצפית ופעילות גומלין עם אחרים). חסידי התיאוריה רואים את ההתפתחות כתהליך הדרגתי מצטבר (כמו באסכולת עיבוד המידע), אולם המוקד שלהם הוא ההתנהגות החברתית ולא החשיבה. יש כאן ניסיון להסביר את ההבדלים בין ילדים בגילים שונים. תיאוריה זו יעילה יותר בהסבר תגובות חברתיות ורגשיות ספציפיות אצל ילדים, ופחות בהסבר דפוסים אוניברסליים של שינויים בהתנהגות החלים עם הגיל. 

השקפות פסיכואנליטיות:

לפי פרויד, התנהגות לא תקינה נובעת מהתבטאות לא נאותה של דחפים מולדים- יצרים עזים המעוגנים בביולוגיה האנושית,כגון הצורך במין או בהבעת תוקפנות.

בעת הלידה, ע"פ פרויד, נפש האדם אינה אלא מלאי של דחפים ואינסטינקטים פרימיטיביים הנקרא איד.

בשנות החיים הראשונות מופיע האגו, העצמי. תפקידו העיקרי של האגו הוא למצוא דרכים בטוחות ונאותות לביטוי הדחפים האינסטינקטיביים. כך מפתח הילד את היכולת לדחות סיפוק דחפים למשל. בתחילה, החשש מפני עונש הוא שמעודד את השליטה העצמית החדשה. בסוף שנות הגן, מפתח הילד אני עליון או מצפון. כעת, הכללים והערכים של ההורה יהפכו לחלק מהעצמי של הילד. הוא מרגיש אשם אם מתנהג לא כראוי, מנסה להיות ילד טוב גם כשאין מבוגרים בסביבה וכן כושר השליטה בדחפים משתפר.

פרויד הציע גם תאוריה של התפתחות האישיות האינדיווידואלית, המסבירה כיצד מבוגרים מסגלים לעצמם סגנונות שונים של התנהגות חברתית ורגשית.

בכתביו נתפסה האישיות כמתפתחת במהלך הילדות בשורה של שלבים. בכל שלב, ההנעה הראשונית של הילד היא לספק את החף לתענוג חושי בחלק מסוים של הגוף. פרויד ראה את השלבים האלה כחלק מההתפתחות הנורמלית. הוא טען כי כל הילדים עוברים שלבים אלו באותו הסדר ופחות או יותר באותו הגיל.

אישיותו של אדם, לפי גישה זו, היא תוצאה של המידה בה סופקו הדחפים בכל שלב.גם תת סיפוק וגם סיפוק יתר יכולים לגרום לחרדה וקיבעו, מצב שבו אדם שלא הצליח לפתור את הסוגיות המרכזיות בשלב מסוים, ממשיך לחיות אותן שוב ושוב בדרכים סמליות (תינוק שנגמל בכוח מיניקה יכול להיעשות טרוד בהשגת טיפול מאחרים או להתמכר לאלכוהול, כדי להתמודד עם תחושת בדידות. משום שהקונפליקט האוראלי המוקדם נמצא בתת הכרה של האדם, הוא לא יהיה מודע לסיבות להתנהגות זו).

הוגים פסיכואנליטיים מודרניים, מדגישים יותר את התפתחות האגו, או התפתחות העצמי, וסבורים שבני האדם מעורבים בצורה פעילה יותר בקביעת מהלך התפתחותם.

הם נוטים לשמר חלק מדעותיו של פרויד-

1.         לרגשות יש השפעה מכרעת על חשיבתו של האדם.

2.         מערכות יחסים מוקדמות חיוניות להתפתחות האדם.

3.         קונפליקטים מן העבר יכולים להידחק אל התת הכרה ובכל זאת להשפיע על חייו של אדם.

4.         לאותם אירועים יכולות להיות משמעויות שונות לבני אדם שונים בגלל ההיסטוריה ההתפתחותית השונה שלהם.

טיפול פסיכולוגי לילדים ונוער

אריקסון, כמו פרויד, מייחס תפקיד מכריע לרגשות וליחסים חברתיים, בעיקר לאלה המתפתחים בשלבים מוקדמים של החיים.

גם אריקסון מדבר על שלבים בהתפתחות הנבדלים מהבחינה האיכותית, שבני אדם עוברים בסדר מסוים. אך אצלו שלא כמו אצל פרויד, אין אפשרות לקיבעון בשלב מסוים.

אריקסון האמין שכל שלב בהתפתחות כרוך בסוגיית התפתחות אחרת, שכל אדם פותר לעצמו. יש כאלו שפתרונותיהם משביעי רצון יותר משל אחרים.

למשל: האכלה היא תחום חשוב בפעילות הגומלין בין תינוק להוריו, אך איכות הטיפול אותו מקבל התינוק אינה מתמצה בסיפוק אוראלי בלבד,. גם משחק, נענוע, הרגעה וכו' נותנים לתינוק אמצעי ללמוד על מידת היענות ההורים ועל האפשרות לסמוך עליהם.

לפי אריקסון, האיכות הכוללת של הטיפול קובעת האם הילד יפתח אמון בסיסי או חשדנות.

·           ישנה טבלה בעמוד 40 בספר המסכמת את השלבים הן של פרויד והן של אריקסון – חשוב!!!

השלבים של אריקסון נקראים פסיכו-חברתיים משום שבכולם ממלאים תפקיד חשוב יחסים עם אחרים.

השלבים של פרויד נקראים פסיכו-סקסואלים משום שהם מתמקדים בסיפוק הדחפים הבסיסיים להשגת תענוגות חושיים.

תיאוריית ההסתגלות של בולבי:

בתאוריה זו מבקש בולבי לחבר יד את ההיבט הרגשי, החברתי והקוגניטיבי של ההתפתחות. נקודת המוצא שלו היא הרעיון שתינוקות נוטים מראש להתנהג בדרכים המעודדות קרבה עם אלה המטפלים בהם. זהו חלק מהתורשה האבולוציונית שלנו.  בדומה לגורי הקופים הנצמדים לפרווה של אמם כדי לא להיפרד ממנה, תינוקות האדם בוכים, קוראים למטפל שלהם וזוחלים אחריו עד שהם משיגים קרבה. נטייה להתקשרות בגיל מוקדם הינה נטייה ביולוגית מוקדמת, ששיאה שותפות "בעלת יעד" עם ההורים.  לרעיון זה בולבי מוסיף את הרעיון הפסיכואנליטי, שאיכות הטיפול תלויה באיכות הטיפול בו מתנסה התינוק.

תינוק שמטפליו נענים לצרכיו יפתח אמונה שהוא יכול להשפיע על הסביבה ולקבל טיפול מהזולת בכל עת שיזדקק לו. בהמשך, יאמינו אמונה כללית יותר שהם יכולים להתגבר על מצוקה או אסון.

מטפלים שאינם נענים לתינוק עלולים לגרום לו להפוך תלותי ולפקפק ביכולתו, ואף להופכו להיות מבודד מהחברה או תוקפני. עם אלה נמנים תינוקות שדוחפים אותם לעצמאות בגיל מוקדם מידי.

התיאוריה של בולבי מיחסת תפקיד חשוב גם ללמידה ולקוגניציה.

·         מודל פעולה פנימי- במהלך זמן ממושך של פעילות גומלין עם המטפלים שלהם, מפתחים תינוקות ציפיות מוכללות לגבי תגובות המטפלים ולגבי תפקידם שלהם ביצירת התגובות האלה. מרגע שנוצרו מודלים אלו, הם המנחים מערכות יחסים בעתיד. התינוק יישם דפוסי אמונה רחבים יותר בהקשרים רבים ושונים (דומה לתאוריה של פיאז'ה על התפתחות קוגניטיבית).

ישנה דוגמא בספר, בסוף כל אחת מהתיאוריות המדגימה אותן ע"י סיטואציה מגן ילדים.

מדוע יש מספר כה רב של תאוריות?     

1.         תיאוריות שונות מתמקדות בהיבטים שונים של ההתפתחות.

2.         כמו תמיד, עדיין אין מספיק מידע בכדי לגבש תיאוריה חובקת-כל ולהוכיח את תקפותה.

שיטות לחקר ההתפתחות: 

הניסוי:

מחקר שבו החוקרים שולטים בתנאים כדי שיוכלו  להוציא מכלל אפשרות את כל ההשפעות האחרות חוץ מההשפעה הנחקרת.

חסרונות- 

1.         תקפות סביבתית: לעיתים לא ניתן להכליל ממצאים המתקבלים במעבדה על העולם שמחוצה לה.

2.          שאלות מחקר מעניינות רבות, לא ניתנות להחקר באמצעות ניסוי (נכון במיוחד בתחום ההתפתחות החברתית).

תצפית בתנאים טבעיים:

גישה מרכזית בתחום האתיולוגיה, המבקשת להבין את התנהגותם של בע"ח באמצעות תצפית מדוקדקת על המינים בסביבת המגורים הטבעית שלהם.

יתרון- תצפית זו מועילה בחקר סוגיות רבות בעלות נגיעה חברתית.

חסרון- לא מסבירה מדוע מופיעה התנהגות מסויימת.

חקר שינויים לאורך זמן:

- מחקר אורך: מחקר של קבוצת נבדקים אחת במשך זמן ממושך.

- מחקר רוחב: מחקר שבו משווים החוקרים בין קבוצות של בני אדם בני גילים שונים בנקודת זמן אחת.

יתרון: מהיר וזול יותר.  חסרון: לא מראה תהליך התפתחותי.

שילוב של 2 השיטות :

מערך אורכי מואץ- סוג של מחקר אורך שבו חוקרים בו בזמן כמה קבוצות גיל ועוקבים אחריהן על פני תקופת זמן מוגדרת.זאב הלוי

סוגיות מרכזיות בנושא ההתפתחות:

1.         התפתחות בשלבים או התפתחות הדרגתית?

נושא זה נוגע במיוחד לדפוסים כללים של שינוי קוגניטיבי. חסידי תאוריית עיבוד המידע מאמינים שההתפתחות הקוגניטיבית היא תוצאה של שיפור הדרגתי בקשב , בזכרון ובמיומנות של פתרון בעיות.  לעומת זאת, התאורייה של פיאז'ה טוענת שההתפתחות הקוגניטיבית כרוכה לא רק בשינויים בנושאים הנ"ל, אלה גם בשינויים איכותיים בדרך שבה ילדים חושבים על העולם ומבינים אותו.

2.         התנסויות מוקדמות מול התנסויות בהווה:

הויכוח נוגע לאיזה התנסויות חשובות יותר. תאורטיקנים מאסכולת הלמידה החברתית אינם מיחסים חשיבות רבה לגיל שבו חלות ההתנסויות.