ההתפתחות החברית והרגשית בגיל ההתבגרות

ההתפתחות החברית והרגשית בגיל ההתבגרות

העולם החברתי של גיל ההתבגרות

עד כמה סוער הוא גיל ההתבגרות

זוהו שלושה דפוסי התפתחו אצל בנים :

גדילה סוערת – מלאה עימותים ומשברים   גדילה נחשולית – מאופיינת בתקופות של הסתגלות חלקה למדי ובינהן תקופות שליליות  גדילה רצופה – מאופיינת בביטחון עצמי, תחושת מטרה וכבוד הדדי בין הילדים להורים

אומללות בגיל העשרה משקפת בעיקר סערה פנימית – לאו דווקא עימותים חיצוניים עם אחרים . רוב בני הנוער ממשיכים לרחוש רגשות חיוביים כלפי הוריהם – אף שאולי אינם מביעים אותם באותה מידה כמו בילדות

גיל ההתבגרות מנקודת מבט תרבותית

פולחן התבגרות מינית/ פולחן מעבר – טקס המציין את המעבר מילדות לבגרות

המטלות של גיל ההתבגרות

1.     ביסוס זהות אישית - זהות – תחושת עצמי שלמה, לכידה ומכוונת כלפי מטרה, לרבות הבנת יחסיו של אדם עם אחרים והבנת ערכיו ותפקידיו בחברה.

2.     השגת רמה חדשה של קרבה ואמון עם בני קבוצת השווים – בתחילה בני אותו מין ואח"כ אינטימיות עם בני המין השני

3.     רכישת מעמד חדש במשפחה – הקשרים אינם ניתקים – הם פשוט לובשים צורה חדשה

4.     התקדמות לקראת עמדה אוטונומית יותר ביחס לעולם הרחב יותר

מטפל קוגניטיבי התנהגותי

התפתחות העצמי

מושג העצמי בגיל ההתבגרות

השינויים החלים מגיל הילדות לגיל ההתבגרות

מושגי העצמי נעשים מובחנים יותר – במקום לראות את עצמם כבדי אדם שיש להם תכונות מסויימות תמיד, מפתחים המתבגרים תמונה מורכבת יותר שמביאה בחשבון מצבים שונים.  מושגי העצמי נעשים ייחודיים יותר – מתבגרים מתארים עצמם יותר מצד הדברים שמבדילים אותם מאחרים . מושגי העצמי כוללים תשומת לב מיוחדת לתכונות המגדירות את מקומם ואת דרך פעולתם בעולם החברתי . הסתכלות פנימית – בני עשרה תופסים את עצמם יותר ויותר כבעלי יכולת הסתכלות פנימית.  מתברים חושבים על העצמי כעל מערכת לכידה הבנויה מחלקים שונים אך שלובים אלה באלה – הישג זה נשען על ההתקמדות הקוגנטיבית המאפיינת את הגיל . ילדים מתבוננים פנימה יותר ויותר עם הגיל ונוטים יותר לחפש הבנה עמוקה יותר של העצמי

השינויים החלים מתקופת ההתבגרות המוקדמת למאוחרת

לעומת מתבגרים בתקופת ההתבגרות המוקדמת, למתבגרים בתקופת ההתבגרות המאוחרת יש תחושה שלמה יותר של העצמי והבנה רבה יותר של הייחוד והנפרדות של בני אדם. הבדל בין תקופת התבגרות מוקדמת למאוחרת – ידע רב יותר על הדרך שבה קשורים היבטים שונים של העצמי ומשתלבים לכלל שלמות אחת

הירידה בשבריריות של העצמי

מתקופת ההתבגרות המוקדמת למאוחרת – ירידה כוללת בשבריריות של העצמי – מתבגרים צעירים הם פחות פתוחים – נזהרים שלא להסגיר יותר מדי – שלא תיעלם התחושה החדשה של העצמי המתהווה תחושת השבריריות גוררת את החשש מפני קהל מדומה וגם נותנת הסבר חלקי להבעות של אי הפגיעות הפיסית שהן חלק מן המעשייה האישית . בנוסף קיימת קונפורמיות נוקשה בסגנון לבוש ותסרוקת – וכן התחברות להזיות ואידיאליזם המאפשרים למתבגר לערוך ניסויים במימדים חדשים אפשריים של העצמי.  הירידה בתחושת המודעות העצמית המופרזת הולכת ידי ביד עם יכולתם הגדלה וההכולת שלהעריך את עצמם במדויק, על חולשותיהם ומעלותיהם.

מושג הזהות האישית

על פי מרסייה, זהות היא מבנה של יכולות, אמונות והתנסויות מן העבר הנוגעות לעצמי. ככל שמבנה זה מפותח יותר, כן נראה בני אדם מודעים יותר לחולשותיהם ומעלותיהם שלהם. ככל שמבנה זה מפותח פחות כן נראה שבני אדם מבולבלים יותר באשר למובחנותם מאחרים וזקוקים יותר למקורות חיצוניים כדי להעריך את עצמם .  

השקפת הבנייה החברתית – הזהות כרוכה בהבנה שמבין אדם את נקודת מבטו הייחודית ואת הקשר שלה לנקודת מבט של אחרים.

משבר זהות – המאבק שמתנסים בו בני עשרה בנסותם לבסס את זהותם האישית. כאשר הם מקבלים עליהם מטלה קשה זו נתונים המתבגריםן בתוך שתי מערכות משתנות – מערכת אחת היא המערכת הביולוגית שלהם, על שינוייה ההורמונליים. המערכת השניה היא המערכת החברתית שבה חי המתבגר המציגה דרישות שהן לא תמיד עקביות.

הבדלים בין אישיים ביצירת זהות

		התחייבות לזהות של מבוגר
		לא	כן
חקירת זהות	לא	ערפול זהות	גיבוש זהות בטרם עת
	כן	גיבוש זהות מעוכב	השגת זהות

מצב זהות – אחת מארבע התגובות למטלה של יצירת הזהות המתוארות אצל ג'יימס מרסייה, ערפול זהות, גיבוש זהות מעוכב והשגת זהות

ערפול זהות – מצב זהות שבו לא היתה חקירה פעילה של תפקידים וערכים ולא נעשתה התחייבות לזהות של מבוגר. לצעירים אלה אין יעדים ארוכי טווח והם חיים למען הרגע, למען תענוגות מיידיים. ערפול זהות הוא מצב נורמלי בתקופת ההתבגרות המוקדמת

גיבוש זהות בטרם עת – מצב זהות שבו נעשתה בתחייבות למערכת תפקידים וערכים בלי תקופה של חקירה – בני עשרה בקבוצה זו לא התנסו במאבק ליישוב היבטים סותרים של העצמי או לפיתוח יעדים ומטרות משלהם. הם יוצרים את ה"זהות" שלהם בלי כל ערעור מצדם על פי מה שאחרים אומרים שעליהם להיות.

מתבגרים במצב של גיבוש זהות מעוכב  נותנים בעיצומה של חקירה פעילה של אפשרויות לזהות אישית אך עדיין לא התחייס לאף אחת מהן. גיבוש מעוכב הו מצב הזהות המתאים מהבחינה ההתפתחותית לתקופת ההתבגרות התיכונה.

השגת זהות – חלה כאשר אדם מתחייב למערכת מסויימת של תפקידים וערכים שבחר לעצמו לאחר תקופה של חקירה פעילה. מתבגרים בקבוצה זו בטוחים בעקביות ובהמשכיות של העצמי ובה במידה בטוחים שאחרים ראוים בהן את אותן תכונות. לעיתים רחוקות משיגים אותה לפני תקופת ההתבגרות המאוחרת.

רמות הערכה עצמית - אצל משיגי זהות – הרמה הגבוה ביותר של הערכה עצמית, לאחר מכן גיבוש מעוכב, לאחר מכן גיבוש בטרם עת ולבסוף – ערפול זהות. רמות חרדה – גיבוש בטרם עת – רמת חרדה הנמוכה ביותר ולאחריהם משיג הזהות. רמות החרדה הגבוהה ביותר נמצאת במצב הגיבוש המעוכב.

על פי אריקסון – שתי קבוצות של מרכיבים נחוצות לגיבוש תחושה אופטימלית של "זהות אישית" 1.  להביא מתקופת הילדות ביטחון פנימי בכשירותם וביכולת להשתלט על מטלות חדשות וכן תחושה של אמון בסיסי, אוטנומיה ויוזמה שנרכשו בתקופות התפתחות קודמות.  2.  שפע הזמנויות להתנסות בתפקידים חדשים, גם בדמיון וגם במציאות ותמיכה במאמץ זה מצד ההורים ומצד מבוגרים אחרים.

הבדלים בין קבוצות ביצירה קבוצה

הומוסקסואלים ולסביות – יחס שלילי מצד הקבהילה מציב אתגר גדול ליצירת הזהות של צעירים אלה.  אצל בנות – התהליך הוא גם מורכב – איך לשלב בין משפחה וקריירה. בני קבוצות מיעוט אתניות מתקשים להחליט אילו ערכים לשלב בזהותם האישית – התנגשות של ערכים תרבותיים. מתבגרים מקבוצת מיעוטים נוטים יותר ממתבגרים לבנים להימנע מחקירת הזהות או לקצרה.

היחסים עם בני קבוצת השווים בגיל ההתבגרות

ההתקדמויות הקוגניטיביות של גיל ההתבגרות מאפשרות הבנה עמוקה ובשלה יותר של אחרים המקבילה לשיפורים החלים בהבנה העצמית. התמונה יותר מורכבת – לא רק בנים עם בנים ובנות ם בנות אלא חברויות מעורבות.

התקדמויות בהבנת הזולת

הבנת הזולת והבנת העצמי נמצאות בגיל הזה בערך באותה רמה.  טבלה 14.4 עמוד 652

טיבן של חברויות בגיל ההתבגרות

שינויים החלים מתקופת הילדות לגיל ההתבגרות

לבני עשרה יש יכולת גדולה בהרבה להבנה הדדית אמיתית – בשל יכולת גדלה זו, רוצים חברים בגיל העשרה לשתף זה את זה בהתנסויותיהם הפנימיות ובתולדות חייהם. רצון זה בחשיפה עצמית מסביר את השעות הרבות שהם מבלים בשיחה, אם בטלפון ואם פנים אל פנים. יחסים עמוקים וקרובים אלה מאופיינים באינטימיות – חשיפה עצמית, הבנה הדדית של הרגשות והכרה הדדית של תכונות האישיות והעדפות. לעליה בינטימיות קשורה מחוייבות עמוקה יותר בין חברים בגיל העשרה.  נאמנות נתפסת כערך עליון, ובני עשרה פגיעים מאד לבגידה.

השינויים החלים מתקופת ההתבגרות המוקדמת למאוחרת

אופייה של החברות ממשיך להשתנות במהלך שנות העשרה. האינטימיות מעמיקה, המחייבות מעמיקה ומתרחב מעגל החברים. החברות הופכת ליותר יציבה למרות שמתגלעים עימותים – היווצרות דפוסים של חברות ויציבות המתקרבים לאלה המצויים בקרב מבוגרים.

הבדלי מין

בנות מגלות יותר אינטימיות אחת עם השניה אבל גם רבות יותר. הבנים מתעמתים אחד עם השני על רקע לחץ לעשות דברים בעוד שהבנות מתעמתות על רקע של הסגרת סודות.

אינטימיות וזהות בקבוצת השווים

אריקסון האמין שסוגיות הזהות של גיל ההתברות צריכות להיפתר בטרם מתאפשרת אינטימיות אמיתית עם אדם אחרץ סאליבן טען שזהות אישית היא פועל יוצא של יחסים אינטימיים . רק באמצעות חשיפה עצמית עם חברים קרובים אנחנו יודעים שאחרים רואים אותנו כפי שאנו רואים את עצמנו. איך מיישבים בין אריקסון לסאליבן  ? אינטימיות של אריקסון היא אינטימיות רומנטית. אינטימיות של סאליבן – בין בני אותו המין. השרשרת היא – אינטימיות עם בני המין הדומה ← גיבוש זהות ← אינטימיות רומנטית. בכל מקרה זהות ואינטימיות רגשית הולכות יד ביד.

שינויים באופיין של קבוצות השווים

לא רק אופיין של החברויות משתנה – גם אופיין של קבוצות השווים משתנה. חשיבותה של ההשתייכות לקבוצה גדלה במידה עצומה. חוג החברים (קליקה) – מבנה חדש – קבוצה הדוקת קשרים של כמה חברים הקרובים מאד אלה לאלה, הולכים למקומות שונים ועושים דברים ביחד. הם סגורים על פי רוב לחברים חדשים (בעיקר אצל בנות). החבורה – כוללת חברים משני המינים, רחבה יותר, בלעדית פחות ומאורגנת רגון רופף יותר מחוגי החברים. חוג החבירם הוא המבנה השליט בקבוצת השווים בגיל ההתבגרות. החבורה לעומת זת מציעה טווח רחב יותר של מגעים לא רשמיים.  מעניין שאיפיוני החבורות שמאפיינים בני עשרה מבוססים כנראה על מוניטין יותר מאשר על התנהגות בפועל. – "הפופולרים" ,"הבריונים", "המבריקים". הנן בבואות לא מדוייקות של המציאות. מתבגרים מתנגדים לעיתים קרובות לשייך את עצמם לקבוצה אחת ויחידה. במחקר אחד – שליש  אמרו שהם שייכים לשתי חבורות או יותר.  חשיבות חוגי החברים מגיעה לשיאה בכיתה ח' ויורדת בתקופת התיכון. בשנה האחרונה ללימודים החבורות בדרך כלל רווחות פחות ולעיתים קרובות מתחילים הגבולות בינהן להעלם.

השלבים – 1. שלב טרום החבורה – תקופת התבגרות מוקדמת – קבוצות קטנות מאותו מין  2. חוגי חברים של בנים בנות בפעילות גומלין בתוך חבורה בעלת ארגון רופף. 3. חברים רמי מעמד בחבורה יוצרים חוג חברים שמשתתפים בו חברים משני המינים. 4. החבורה בשיאה – כמה חוגי חברים מעורבים הנתונים בקשר הדוק. 5. התבגרות מאוחרת – התפרקות לקבוצות זוגות בדרך אל האינטימיות ההטרוסקסואלית 

פגישות עם בני המין השני ופעילות מינית

מתבגרים כמעט שאינם מתחילים לצאת עם בני המין השני לפני שהם משתתפים בחבורות. זוגות בתקופת ההתבגרות התיכונה נוטים לפעול במקביל – ביחד אבל בלי מעורבות הדדית במישור הרגשי – רק בתקופת ההתבגרות המאוחרת בכיתה י"א ואחריה, מתחילה האינטימיות עם חבר בן המין השני לדמות לזו הקיימת בין חברים בני אותו המין. בסביבות כיתה י"ב גוברת האינטימיות ועולה על זו שביחסים בין בני אותו מין. 

שיעור יחסי המין נמוך יחסית בתקופת ההתבגרות המוקדמת ועולה במידה ניכרת בתקופת ההתבגרות התיכונה והמאוחרת.

ההשפעה היחסית של בני קבוצת השווים

ככל שבני עשרה נעשים אוטונומיים יותר מהוריהם – כך הם נעשים תלויים יותר בבני קבוצת השווים – דרגת הקונפורמיות עם קבוצת השווים משתנה בשנים שבין תקופת הילדות לתקופת ההתבגרות המאוחרת. הקונפורמיות מגיאה לשיאה בגילאי 12 -13 (תקופת ההתבגרות המוקדמת)– מתבגר צעיר מאד מוטרד ממה חושבים עליו אחרים.  עם זאת – ההשפע השל קבוצת השווים אינה תופסת את מקומת של השפעת ההורים שנשארת חזקה גם כאשר השפעתה של קבוצת השווים גדלה. קבוצת השווים נוטה להשפיע על במידה רבה על התנהגויות שטחיות ואילו קבוצת ההורים על האמונות והערכים הבסיסיים.

יחסי המשפחה בגיל ההתבגרות

תפקיד ההורים במעבר מהילדות להתבגרות מקביל  לתפקידם במעבר מהינקות לילדות. היחס של ההורים – תערובת של קבלה והתנגדות – מעודד רמה חדשה של הבנה הדדית. שבסופה – כבוד מחודש להורים.

המבנה המשתנה של המשפחה

לא רק המתבגר מפתח אלא גם  המשפחה  - לבני עשרה יש הבנה חדשה של יחסי הורים וילדים ושל סמכות ההורים. המתבגר שוב לא יקבל בפשטות את תכתיבי ההורים בלא שינמקו אותם ויתנו לו הזמנות להביע את דעתו שלו. רב ההורים עושים שינויים נחוצים בתגובה ללחצים אלה מצד ילדיהם.  תיקון עמדת ההורים ביחס לילד יותר קל מול אלו שאינם בכורים – בעקבות הניסיון עם הבכור. סיבה נוספת אפשרית לעימות בין ההורים לילדים – כניסת ההורה לגיל המעבר והקנאה בתחושת האופקים הבלתי מוגבלת של הילד. היעדר מוחלט של עימותים בין הורים לבין  הצעיר בתקופת ההתבגרות המוקדמת הוא בעצם סימן מדאיג שכן הוא עלול להעיד על גיבוש בטרם עת בהתפתחות הזהות של המתבגר.

המחקר של סטייינברג – עם הכניסה לגיל ההתבגרות המינית – הבנים נכנעו פחות לאמהות, אמהות ובנים הפריעו יותר זה לזה בדיבורים – הרבה יותר מדון ונוקשות בין האם לבן אך הבנים ממשיכים להיכנע לאבות. משחלף שיא ההתבגרות המינית, שבו פעולות הגומלין במשפחה להיות גמישות יותר – הבן כעת יותר דומיננטי מהאם אך פחות דומיננטי מהאב. אין זה אומר שהבן יותר חזק מהאם – יש בינהם כעת יותר הרמוניה, ונכונות של האם לקבל את מקומו.
טיפול נפשי במתבגרים ובילדים

דפוסי הורות והפתחות בגיל ההתבגרות

התפתחותם של מתבגרים מוצלחת ביותר כאשר ההורים נשארים מעורבים בחייהם וממשיכים להציב להם גבולות כלשהם. ההורים למעשה צריכים לעבור מפיקוח על הילד לפיקוח על העצמי של הילד. רבות מתכונות ההורות שהיו חשובות בתקופות התפתחות קודמות ממשיכורת להיות חשובות גם עכשיו. הורים סמכותיים – יתר בשלות. הורים גסים וחסרי יציבות – התנהגות תוקפנית ועבריינות בקרב מתבגרים.

השפעות דו-כיווניות

דוגמא להשפעות דו כיווניות ניתן לראות בהבדלי התפתחות בין בנים ובנות – מתבגרות מחפשות בראש ובראשונה הכרה בייחודיותן החדשה בתוך המשפחה ואילו מתבגרים לעיתים קרובות נאבקים להשתחרר מכבלי המשפחה. ההשפעה הדו-כיוונית – הורים מאפשרים לבנים יתר חירות בהיותם מחוץ לבית (יותר מלבנות) וחוששים יותר לחיי המין של הבנות מאשר מלחיי במין של הבנים.

השפעת גירוי ההורים על מתבגרים

מתבגרים ממשפחות חד הוריות או לפחות הורה חורג אחד נתונים בסיכון רב יותר לבעיות התנהגות. גירושין יכולים ליצור בעיה רדומה לא גלויה בעת הקרע בנישואין – מופיה כמה שנים לאחר מכן. אצל בנות מופיעות השלכות הגירושין בצורה יותר איטית – בעיקר בקשיים בלימודים ואילו בנים נוטים יותר להראות בעיות התנהגות. מחקרים מצביעים כי לא עצם היעדרותו של האב מחוללת את התוצאות הליליות – להפרעה הנגרמת כתוצאה ממותו של אב יש השלכות שונות. הבעיה נעוצה בסכסוך עצמו.

מחקר – בנות לאב מת נטו להיו ביישניות וסגורות ובנות לאב גרוש נטו להיות פתוחות וישירות בהתנהגותן המינית. ההסבר – הראשונות חשו כבוד רב מדי לבנים (בהשפעת האם האלמנה שציירה את המנוח כקדוש) והשניות חשו שהצלחה עם בנים היא חיונית לתחושת אושר (בהשראת אומללותה של האם שנכשלה עם גברים).

מתבגרים בעולם הרחב יותר

מתבגרים בבית הספר

באופן כללי הציונים יורדים במהלך גיל ההתבגרות – בית הספר חדש, חומר יותר קשה, נוקשות בציונים וכן הלאה. מתבגרים שונים אלה מלה באמונותיהם בדבר הגורמיים התורמים להישגים  בלימודים – בני אשרה המשוכנעים שההצלחה תלויה בהם – הנם בעלי מוקד שליטה פנימי. ילדים הסבורים שהציונים תלויים בגורמים מחוץ להם כמו מזל או העדפותיו של המורה – בעלי מיקוד שליטה חיצוני.

גם המין משפיע על ההישגים בבית ספר – בנות מחנכים לא להרגשות של כשירות אינסטרומנטלית (לחשוב ביכולת שניחנו להשיג דברים) אלא להרגשות של חוסר אונים לנוכח האתגר. ומול הבנים – להיפך.

מתבגרים בעבודה

משרה חלקית יכולה לטפח בשלות ולם חשוב להקפיד שלא לפגוע בלימודים. חסרונות – פגיעה בלימודים, פגיעה במערכות יחסים עם חברים, פחות הנאה מבית הספר, וציונים נמוכים לעומת בני גילם שלא עובדים.  העבודה אינה הגורם המכריע – אלא מספר השעות – ככל שמספר השעות עולה כך גוברת המצוקה.

לכידות ההתפתחות בגיל ההתבגרות

כמו בתקופות גיל אחרות, הלכידות של ההתפתחות בגיל ההתבגרות לובשת כמה צורות – ההיבטים השונים של ההתפתחות האישית מתיישבים אלה עם אלה. יש קשרים הדוקים בין איכות היחסים עם ההורים, היחסים עם בני קבוצת השווים, והתפקוד בבית הספר.

יש קשר בין התפקוד של הילד בגיל ההתבגרות לבין תפקודיו בתקופות התפתחות קודמות. קיימת המשכיות. אם בכל זאת חל שינוי, הוא לא תלוש מהסביבה כמובן.