ההקשרים של ההתפתחות

ההקשרים של ההתפתחות

כל היצורים החיים מתפתחים בסביבה מסוימת –" הקשר", טבעו של הקשר זה משפיע על מהלך ההתפתחות. אם ההקשר אינו תקין גם ההתפתחות עלולה להיות לא תקינה. ישנם סיפורים אנושיים רבים התומכים הרעיון שהמגע האנושי חיוני להתפתחות התקינה.

אצל בני אדם שגדלו בתרבויות שונות נוטים להימצא דפוסים שונים של מאפייני אישיות, כשרים קוגניטיבים ויחסים חברתיים.לדוג' בתרבות היפנית כלל ההתנהגות העיקרי הוא קונפורמיות בקבוצה ולא התבלטות אישית. תינוק שזה עתה נולד נתפס כעצמאי מטבעו והמשימה הראשונה במעלה היא לעשותו לתלוי ( לחלק מן הקבוצה). גם בתוך תרבות כללית אחת לנסיבות חיים שונות יש השפעה על ההתפתחות.

ההקשרים במבט כללי:

ההקשרים של ההתפתחות הם ההיסטוריה האבלוציונית של האדם, התרבות שהילד נולד בה, התקופה המסוימת בהיסטוריה שבה חי הילד, הקהילה שהילד חי בה, המשפחה, קבוצת בני גילו ובית הספר והאקלים החברתי- כלכלי של סביבתו. כל אלה משפיעים על ההתפתחות בדרך מורכבת ומשולבת.

המודל של ברונפנברנר-

יתר הפרק מוקדש לבחינת כל אחת מן הטבעות במודל.

ההקשר הביולוגי

עומד במרכז המודל של  ברונפנברנר. קיימים בו 3 יסודות:

1.      המורשת האבולוציונית המשותפת לכל בני האדם.

2.      הירושה הגנטית האישית של הילד.

3.      תוצאות פעילות הגומלין שבין הגנים לסביבה.

המורשת האבולציונית של האדם:

ילדים באים לעולם מצוידים במורשת אבולוציונית עשירה המשפיעה רבות על דרכי פעולתם. מורשת זו מורכבת מתכונות מסוימות המשותפות לכל הפרימטים (סדרה הכוללת את בני האדם והקופים).

לדוג'- היכולת להפיק מזון מהאם, נטיית מורשת לחפש גירוי חברתי וליצור התקשרויות חזקות עם המטפלים, וכן הנטייה להבחין בצלילים של דיבור אנושי ולהקשיב אליהם (אופייני לבני האדם).

ההתפתחות של תינוקות חלה עפ"י לוח זמנים מדויק גם בנסיבות שונות מאוד, מה שמעיד על השפעה חזקה של התורשה. הנטייה החזקה לפעול על הסביבה במקום לנהוג בפאסיביות הוא הבסיס שבכל הנתונים הביולוגים של האדם. לפרימטים המפותחים ביותר דוגמת בני האדם יש חקרנות עצומה ונטייה לפתור בעיות. כמו כן נראה שבילדים טבועה "מוכנות" לרכוש את המיומנות המורכבת של רכישת שפה.

מה שאנו יכולים ללמוד תלוי בחלקו ברמת ההתפתחות שלנו ( לדוג'- תינוקות שרק נולדו יכולים ללמוד במהירות לכוון את עוצמת המציצה שלהם מאחר ופעולה זו קשורה ליניקה וחיונית להישרדות), ואולם הכושר הבסיסי ללמוד הוא חלק מן הירושה הביולוגית שלנו.

כבני אדם אנו יורשים גם את נטייה מוקדמת להיות חברותיים החיונית להישרדותנו. תינוקות הבאים לעולם מצוידים בהתנהגויות הנוטות להפיק תגובות טיפוליות ממבוגרים.

מאפיינים גנטים אישיים

לכל ילד (חוץ מתאומים זהים) יש מטען גנטי אישי שונה ולכן גם הקשר ביולוגי שונה במקצת להתפתחותו. הבדלים כאלה בין ילדים שונים משפיעים על ההתפתחות במישרין ובעקיפין. לדוג' לפגם הגנטי הגורם לתסמונת דאון יש השפעה ישירה על ההתפתחות הגופנית והשיכלית והשפעה עקיפה מבחינת ציפיות החברה מילד הלוקה בתסמונת זו המשפיעות על החינוך שהילד מקבל, ההזדמנוית שניתנות לו וכדו'. יש חוקרים המאמינים שהגנים משפיעים במישרין גם על היבטים מסוימים של ההתנהגות כגון רמת הפעילות והזהירות.

פעילות הגומלין בין הגנים לסביבה

בעת הלידה המערך הביולוגי של האדם כבר כולל מאפיינים שנוצרו בחלקה בהשפעת גורמים סביבתיים כגון בריאות האם, תזונתה, שימוש בחומרים מסוכנים וכו'.

לאחר הלידה ממשיכה להשפיע על המערך הביולוגי של הילד קשת רחבה של גורמים סביבתיים למשל תזונה. מוחו המתפתח של הילד ומערכת העצבים המרכזית שלו נתונים במיוחד להשפעות של ההתנסויות והסביבה. אחת השאלות החשובות היא באיזו מידה הגנים מרסנים או מגבילים את השפעתה של הסביבה על התנהגויות מסוימות. וודינגטו השתמש במונח " תיעול"  לציון ההגבלות האלו של הגנים. לדעתו יש התנהגויות שכבר מלכתחילה מתועלות במידה רבה לדוג' תינוקות שמתחילים למלמל בגיל 4-6 חודשים בערך בלי קשר לתרבות או להקשר החברתי. מקובל לחשוב שמאפיינים אחרים כגון מיומנות בפעילות גומלין חברתית פתוחים הרבה יותר לשינויים סביבתיים. יש יכולות שתיעולן חלש יחסית בתקופה מוקדמת בחיים ועם הגיל ההגבלות נעשות נוקשות יותר. למשל ילדים יכולים להיוולד עם נטיות גנטיות להיות פחות או יותר עצבניים אך בתחילה נטיות אלו אינן מושרשות היטב והם יכולות להתחזק או להיחלש עם הזמן עפ"י סביבתו של הילד. ביכולות אחרות חל תיעול גנטי חזק בשלב מוקדם ובתקופות התפתחות מאוחרת יותר הפתיחות להשפעות הסביבה גדלה והולכת. רוברט מקול שיער שזה גם מהלכה של ההתפתחות הקוגניטיבית. עד גיל שנתיים ההתפתחות הקוגניטבית מתועלת בחוזקה ע"י המערך הביולוגי של הילד, הבדלים גדולים בין הסביבות משפיעים השפעה מועטה יחסית. לאחר גיל שנתיים מתפצלים נטיבי ההתפתחות וילדים מושפעים יותר מהבדלים בהתנסות.

גילברט גוטליב טוען שההתנסות ממלאת תפקיד חשוב בתיעות ההתפתחות . היא משנה את טבעו הביולוגי של הילד ואת אופן ההתבטאות של הגנים.

הסביבה הקרובה של הילד

בסופו של דבר כל הגורמים ההקשריים המשפיעים על הילד פועלים באמצעות בני אדם, מקומות ודברים שלילד מגע ישיר איתם.

1.      ההקשר המשפחתי-

בני המשפחה מספקים ליד את ההזדמנויות הראשונות ליצור יחסים חברתיים. לאופי הריגשי של יחסים אלו יכולות להיות השפעות מרחיקות לכת –על סקרנותו, גישתו לפתרון בעיות ועל יחסי הגומלין שלו עם בני משפחתו. בני המשפחה גם מספקים מודלים של התנהגות (ילדים מחקים את הסובבים אותם). ולבסוף מבנה המשפחה והתפקידים המוטלים על הילד מקדמים את התפתחותן של התנהגויות מסוימות.

המשפחה כמערכת- במשך שנים המחקר התמקד בתפקיד האם בלבד מאחר שבד"כ נודעה לאמהות ההשפעה הישירה העיקרית על הילדים הקטנים. אולם ההתמקדות הזו היא בתחום צר מידי שכן גם ליתר בני המשפחה ישנה השפעה לא מבוטלת. מרעיון ה"מערכת" משתמע שהתנהגותו של כל אחד מבני המשפחה תלויה בין השאר בהתנהגותם של האחרים. השפעות דן כיווניות אלו ניכרות בבירור בהתפתחותה של התנהגות טיפוסית למין אצל ילדים קטנים. חוקרי ההתפתחות מכנים את זרם ההשפעה הדו- סיטרי הזה " דטרמיניזים הדדי".

      "מודל החליפין" של ארנולד סיימרוף מתאר את ההשפעות הדו-כיווניות המתמשכות בין הורים      

      לילדים ומביא בחשבון גם את ההקשר החברתי-כלכלי של המשפחה. המודל מסייע לחשוב על שאלות           

      שבלעדיו היו נותרות בגדר חידה דוגמת מדוע לתינוקות מסוימים שנולדו קצת לפני המועד יש בעיות

      התפתחות ? והסברו- ילד שנולד לפני הזמן זקוק לטיפול מיוחד. דרישות אלו מטילות מעמסה על                              

      הורים במיוחד במידה והם עניים ולכן מצבו הפיזיולוגי של התינוק פועל פעילות גומלים עם מצבם

     הפסיכולוגי של ההורים , שהוא עצמו מושפע מניסיבותיהם הכלכליות והחברתיות. ישנם מיקרים 

     שבהם נעשים ההורים יעילים פחות כמטפלים והתינוק אינו מתפתח כהלכה. יש לשים לב שהחליפין

     בין משתתפים מסוימים בהקשר מסוים הם שמולידים את התוצאה.

   

     מאפיינים של מערכות משפחתיות:

מערכות משפחתיות הן מורכבות בין השאר בגלל שיש בהן תת-מערכות רבות וכולן מחוברות יחדיו ברשת משולבת ולכידה. תפיסת המשפחה כמערכת אין פירושה רק שכל אחד מבני המשפחה משפיע על האחרים אלא שכל אחד מהמשפחה מושפע במידה רבה מהארגון השלם.

המשפחה היא מערכת דינמית, פתוחה הניתנת גם לשינוי ולהמשכיות. למשל יחסים במשפחה משתנים מן היסוד כאשר נולד תינוק חדש. במהלך התפתחותם נעשים הילדים לשותפים פעילים בהגדרת המערכת המשפחתית ובשמירה על קיומה. מאפיין נוסף הוא היכולת להופיע שוב שוב במהלך הדורות במשפחה.

·         אבות במערכת המשפחתית-

השפעה ישירה- מחקרים הראו שילדים קרובים לאבותיהם וקשורים אליהם ריגשית כבר בגיל הינקות. המעורבות מתחזקת בגיל הרך במיוחד אצל בנים.

      השפעה עקיפה- לאבות יש השפעה על התנהגות האם והילדים האחרים.

·         אחים ואחיות במערכת המשפחתית-

השפעה ישירה- תפקידיהם כבני לוויה, כמורים וכמודלים.

השפעה עקיפה- האח משפיע על התנהגות ההורים.

ישנם חוקרים הסוברים שהשפעות האחים הן הגורמים ל " השפעות סדר הלידות"- הבדלים שיטתיים בהתנהגות ילדים התלויים בסדר בואם לעולם. לדוג', ילד ראשון- בעל הנעה חזקה להישגים בלימודים. ילד שני- חברותיות, פתיחות.

2.      הקשרים קרובים מחוץ למשפחה-

4 סביבות ממלאות תפקיד מכריע בהתפתחות: טיפול יום, קבוצת השווים, השכונה ובית הספר.

סביבת טיפול יום

נראה שההשפעות על הצמיחה הקוגניטיבית הן מזעריות אבל חיוביות וטיפול היום הוא גורם חיובי במיוחד להתפתחות הקוגניטבית של ילדים מעוטי הכנסה.

קבוצת השווים ( בני גילו של הילד)

שניה בחשיבותה מבחינת ההתפתחות האנושית רק למשפחה. השפעתה של קבוצה זו הולכת וגדלה בכל תקופת ההתפתחות ומגיאה לשיאה בגיל ההתבגרות. חשיבותה של קבוצת השווים גדלה ככל שילדים מבלים בה זמן רב יותר. קבוצת השווים מלמדת את הילד כיצד לקיים קשרי גומלין במערכת יחסים שיוויונית סימטרית. כיוון שכך היא סביבה מכרעת בחשיבותה לתרגול של מושגים כגון שיתוף פעולה. בה הילדים גם לומדים להתמודד עם תוקפנות בין אישית ויש גם חיזוק של ערכים, אמונות וכללי התנהגות שהם חלק מתרבות הילד כגון התנהגויות שונות המצופות מבנים ומבנות.

השכונה

לשכונה י שמאפיינים פיסים וחברתיים היכולים להשפיע על התפתחות הילד.חשוב מזה ילדים מושפעים גם מבני אדם אחרים החיים בשכונה ומפעילותיהם. תוצאות מחקרים הראו ששכונות משפיות על ילדים ועל מתבגרים באמצעות " חברות קולקטיבי" שבו המבוגרים בשכונה מספקים את מודל התפקוד וההשגחה על ילדי המקום ולאו דווקא באמצעות " הדבקה התנהגותית" שבה מתפשטות בעיות ההתנהגות בגלל השפעות שליליות של קבוצת השווים. הרשתות החברתיות הנוצרות בשכונות יכולות להעניק למתבגרים גם תמיכה וגם גישה למקורות כמו מקומות עבודה.

בית הספר

הפעילויות בבית הספר משתנות עפ"י גילו של הילד. גני הילדים בנויים הרבה פעמים במתכונת גמישה ויש בהם הדגשה של פעילויות חברתיות. ההוראה הרישמית יותר מתחילה בד"כ בשנות הלימודים הראשונות של ביה"ס היסודי כאשר רוב הילדים מוכנים לכך מהבחינה הקוגניטבית.

בית הספר הוא גם מדריך חשוב בתחום הנורמות וההערכים. יש ראיות לכך שדרך הניהול של בית הספר ויחסי הגומלין בין המורים לתלמידים יכולים לקבוע באיזו מידה תהיה ההתנסות בבית הספר חיובית לילדים.

זאב הלוי טיפול נפשי

ההקשר החברתי כלכלי

כולל את הקהילה שבה קיימות הסביבות הקרובות של הילד, מוסדות חברתיים כגון הממשל הלאומי והמקומי,מערכות הבריאות ואירגונים דתיים. כולל גם תנאים חברתיים וכלכליים בקהילה ובחברה הרחבה יותר כגון: שיעור לידות ונישואין, גודל ממוצע של משפחה, שיעור פשיעה...

ההקשר החברתי-כלכלי משפיע על הילדים גם בעקיפין משום שהוא משפיע על התנהגות הוריהם.

שינויים החלים במשפחה בשל גורמים חברתיים וכלכליים:

1.      תעסוקת האם והשפעותיה:

ההשפעות של תעסוקת האם תלויות בשפע של גורמים לרבות גילו של הילד, משך הזמן שהילד מבלה בעבודה, איכות הזמן שנותר לבילוי ביחד ואולי חשוב מכל משמעותה של תעסוקת האם הן בעיני עצמה והן בעיני בעלה. מחקרים הראו שתוצאות התפתחות הילד קשורות לסיפוק האם ממעמדה התעסוקתי בין שהיא עובדת ובין שאינה עובדת.

2.      חד הורות והשפעותיה:

·         אמהות לא נשואות-

אצל ילדים לאמהול לא נשואות בגיל העשרה מתעוררות לעיתים קרובות בעיות התפתחות כגון פיגורים קוגניטיבים או בעיות התנהגות בגיל הגן. אולם נראה שלחצי העוני הם האחראים במידה רבה לבעיות שמתנסים בהן ילדים אלה. בסביבות תרבותיות שבהן אמהות בגיל העשרה היא הנורמה ומשפחות מעניקות תמיכה חברתית חזקה נראה שההשפעות השליליות על ילדיהן של אמהות מתבגרות הם מזערים.

·         הורים גרושים-

ילדים עשויים להתנסות בהשפעות שליליות בעקבות גירושין. התגובות הניצפות בילדים להנורים גרושים מקורן גם בגירושין עצמם וגם בסכסוך בין ההורים.

·         משפחות לא שיגרתיות אחרות-

מחקר מראה שהורים הומוסקסואלים מעורבים בגידול ילדיהם לא פחות מחורים הטרוסקסואלים ואינם מדווחים על בעיות עם הילדים יותר מהורים אחרים.

מעמד חברתי, עוני ,לחצים והמשפחה:

חוקרים מצאו הבדלים רבים בדרכי גידול ילדים בין הורים ממעמד הפועלים (הדגשת צייתנות ועונשים גופניים) לבין הורים מהמעמד הבינוני (נוטים יותר לדבר עם הילדים בהגיון ולעודד אותם להתבטא)

עם זאת אין פירוש הדבר שטכניקות מסוימות עדיפות, טיפול מצוין או לחילופין גרוע בילדים חוצה את קווי המעמד.טיפול רע בקרב משפחות מעוטות הכנסה אינו נובע מהמעמד החברתי כשלעצמו.

לגורמים הנילווים לעוני יכולות להיות השלכות חמורות על התפתחות הילד.ילדים הגדלים בעוני סובלים מבעיות בריאותיות תכופות יותר ומתמשכות. לעתים הבעיות מתחילות עוד לפני הלידה. הם נולדים במשקל ירוד הכרוך במגוון של ליקויים גופניים ושיכליים. בקרב ילדים אלו יש יש שיעור גדול יותר של תאונות בין היתר משום שהם מתגוררים לרוב בשכונות מסוכנות.

משפחות עניות בד"כ נתונות ללחצים יותר ממשפחות מהמעמד הבינוני, מה שמשפיע לרעה על ההורות ועל התפתחות הילד. נמצא שכמות הלחצים במשפחה משתנות עם השינוי בנסיבות הכלכליות.

כמו כן רמת האלימות הקשורה בעוני גם היא משפיעה על התפתחות הילד. הגדילה בעוני אף מחזקת את הסיכון להפרעות נפשיות חמורות כגון סכיזופרניה. כל התוצאות האלו מעמידות את ילדי העוני בעמדת נחיתות קיצונית בשוק העבודה וכך נמשך מעגל העוני גם לדורות הבאים.

מובן שיש משפחות המצליחות לגדל את ילדיהן כהלכה בתנאים הגרועים ביותר אבל "רוב ההורים החיים בעוני אינם מנציחים את הגורל הם משקפים אותו"

ההקשר התרבותי

השפעות תרבותיות

 חברות- התהליך שבו מונחלים לילדים כלילה של התרבות וערכיה. החברות מתרחש לא רק באמצעות הוראה גלויה אלא גם באמצעות התנסויות היום יום בילדות. הערכים המסוימים בתרבות משתקפים לעיתים קרובות במבנה הסביבות שבהם מבלים הילדים את זמנם כמו כן שיטות החינוך השונות הן תלויות תרבות ומשפיעות על הישגי הילדים. אנטרופולוגים מאמינים שהבדלים אלו הם בד"כ הסתגלותיים-כלומר הערכים שהבוגרים מנחילים לילדים נוטים להכינם לביצוע לביצוע מוצלח ככל האפשר של הפעילויות הנדרשות בתרבות המסוימת שלהם. לדוג' על ילדים במשפחות מארצות לא מתועשות הוטלו מטלות חשובות לרווחת משפחתם אותם מלאו בצורה אחראית בניגוד לילדים ממשפחות מתרבויות מתועשות שהיו אנוכיים. נראה שהיעילות הכלכלית בחברות מתועשות מצמצמת את הצורך בתרומת הילדים להישרדות המשפחה ולהיפך אנוכיות היא בעצם נכס בחברות התלויות בשאיפה לרווח אישי לשם קידום הצמיחה הכלכלית כחברות המתועשות.

מן המושג הסתגלות תרבותית משתמע גם שלשיטתגידול ילדים אחת יכולות להיות משמעויות שונות ולכן גם תוצאות שונות ב-2 תרבויות שונות.

שינוי תרבותי והתפתחות הילד

עד העת האחרונה ילדים בחברות המערביות נחשבו לבוגרים זעירים ולחצו עליהם לקבל מהר ככל האפשר אחריות של בוגרים, השקפה זו היא פרי תנאי החיים הקשים ששררו אז.

היום הורים רבים באומות העשירות יכולים להרשות לעצמם להקדיש את מרצם לרווחתם הריגשית של ילדיהם. בארצות עניות יותר ההישרדות הפיזית של הילדים היא עדיין הבעיה העיקרית..

תת תרבויות:

תת תרבות- קבוצה שאמונותיה, ערכיה וכללי ההתנהגותה שונים מכמה בחינות מאלו של התרבות השלטת. תת תרבויות משפיעות מאוד על התפתחות הילד. לפעמים האמונות, הערכים וכללי ההתנהגות שהן חלק מתת  התרבות של הילד מתנגשים עם אלו של התרבות השלטת למשל במסורת בעל פה של השחורים יש משחקי אתגר שבהם מעודדים את הילדים לקבל על עצמם תפקיד של בוגרים, לפקד ולגעור. בכיתה משחק מילולוי זה נתפס לעיתים קרובות כחוצפה.

ההתפתחות כהקשר

טיפול נפשי לילדים ומתבגרים
ההתפתחות עצמה כהקשר להמשך ההתפתחות. ההתפתחות משמשת הקשר ב-2 דרכים:

1.      היא נותנת לכל אדם היסטוריה התפתחותית המשפיעה על המשך ההתפתחות בעתיד. זהו רעיון מרכזי בתאוריה של אריקסון לפיו הדרך שילד מתמודד בה עם הסוגיות של תקופת התפתחות מסוימת תלויה בין השאר בהתפתחות בתקופות הקודמות.

2.      ההתפתחות היא ההקרש להתפתחות בעתיד בגלל השינוי הגופני והאינטלקטואלי שחל בילדים עם הבשילה המשפיע על יחסי הגומלין של הילדים עם סביבתם.

יחסי הגומלין בין הקשרים

ההתפתחות האנושית מתרחשת תמיד בתוך מערכת של הקשרים שנידונו לעיל. אף אחד מן הקשרים האלו אינו קיים במנותק מהאחרים ואף אחד מהם אינו משפיע בנפרד מן השאר.

דגשים:1. גורמים סביבתיים נוטים לפעול יחדיו דוג'-יתרון כלכלי, סיפוק בעבודה, חיי משפחה יציבים...

. 2. חשיבותם של הקשרים התפתחותיים שונים לילד מושפעת תמיד ממשפחת הילד.