ההתפתחות החברתית והרגשית של התינוק

- ההתפתחות החברתית והרגשית של התינוק

הבדלים בין-אישיים בהתפתחות החברתית והרגשית המוקדמת

שתי גישות עיקריות להסברת ההבדלים הבין-אישיים בהתפתחות החברתית והרגשית של תינוקות:

גישת ההתקשרות - מבוססת על התיאוריה הפסיכו-חברתית של אריקסון ועל תיאורית ההתקשרות של בולבי. מתמקדת בביטחון ובאמון שתינוקות חשים כלפי מטפליהם. מדגישה את איכות הטיפול שמקבל הילד ואת ההקשר של הטיפול. ההבדלים הבין-אישיים מוסברים ע"י הבדלים באיכותה של פעילות הגומלין בין הילד והמטפל.

גישת המזג  - מדגישה את מימדי ההתנהגות של התינוק, המזג המולד של הילד, המבוסס על המטען הגנטי שלו ועל השפעות ביולוגיות אחרות הקשורות, בעיקר, להיריון וללידה.

שתי הגישות ביחד נותנות תמונה שלמה יותר על ההבדלים הבין-אישיים בקרב תינוקות.

א. גישת ההתקשרות

תינוקות (לרבות מפגרים, עיוורים, בעלי לקויות פיזיות אחרות ותינוקות שהתעללו בהם) נקשרים תמיד למטפל. רק בהיעדר הזדמנות לקיום פעילות גומלין מתמשכת עם מטפל ספציפית לא תהיה התקשרות (כמו ילדים הגדלים במוסדות).

בולבי שיער כי איכותה של ההתקשרות מבוססת על איכות הטיפול שהתינוק מקבל. בטחון התינוק בזמינות המטפל מכונה ע"י בולבי התקשרות בטוחה, וע"י אריקסון אמון. כאשר הטיפול אינו זמין או שיטתי או כאשר המבוגר דוחה את פניות התינוק ליחס או טיפול הילד יפתח התקשרות לא-בטוחה או חרדה.

דפוסי התקשרות

מרי איינסוורט יצרה הליך מעבדה שנקרא "סיטואצית הזר", באמצעותו קבעה את סוגי ההתקשרות של התינוקות עם מטפליהם. במצב זה, התינוק והאם נמצאים בחדר ומשחקים. בשלב מסוים נכנס אדם זר לחדר, ותוך מספר שלבים יצטרף למשחק, בהמשך יישאר התינוק לבדו עם הזר.

כ- 70% מהתינוקות יוצרים התקשרות בטוחה: [טיפול רגיש] איזון טוב בין משחק וחקירה מצד אחד, ורצון להיות בקרבת המטפל (האם) מצד שני. ילדים אלו:

1.      נפרדו בקלות מהאם כדי לחקור את סביבתם.

2.      שיתפו את האם ברגשותיהם במשחק.

3.      לא היו חשדניים במיוחד לכניסת זר [מקור מצוקה שולי]. אך כשהאם יצאה [מצב מצוקה]  הם חיפשו את קרבתה.

4.      כשחזרה נשארו עימה עד ששב ביטחונם (מהר יחסית) ואז שבו לחקור את העולם.

במשך כל הניסוי תגובות התינוק לאם היו חיוביות ונטולות כעס. בשעת המשחק התינוקות מחייכים אל האם ומשתפים אותה בתגליותיהם ובהנאותיהם.

התקשרות חרדה - התינוקות אינם מסוגלים להשתמש במטפל כבסיס בטוח  (ההפך מהתקשרות בטוחה).

התקשרות חרדה-מתנגדת: [טיפול אקראי או לא-עקבי] התינוקות מחפשים הרבה מגע עם המטפל.

1.      הם סרבו להיפרד מהאם על אף הגירויים האטרקטיביים. כאשר העזו לגשת אליהם, המצוקה הקטנה ביותר הריצה אותם אל האם.

2.      חשש ממצבים חדשים - כאשר האם עזבה את החדר הם היו נסערים ביותר,

3.      כשחזרה היא לא הצליחה להרגיעם בקלות -  הם נטו לערבב בקשה לקרבה פיזית עם התנגדות למגע כזה (אמביוולנטיות), והוסיפו לבכות ולהתעצבן.

התקשרות חרדה-נמנעת: [טיפול לא נענה מבחינה רגשית או דחייה של הילד ע"י ההורים/ נסיעה (פרידה) ארוכה]

1.      התינוקות נפרדו בקלות מהאם והתחילו לבחון את הצעצועים.טיפול בחרדות אצל ילדים

2.      שיתוף רגשי מועט עם האם

3.       לא היו חשדניים להופעת הזר ובד"כ לא בכו כשאימם עזבה את החדר.

4.       כששבה, נמנעו התינוקות מן האם במכוון - התרחקו ממנה או התעלמו ממנה. [דפוס זה ניכר בד"כ אצל תינוקות לאחר פרידה של שבועות אחדים מן המטפל אך לא אחרי פרידה של 3 דקות]. במהלך הפרידה השניה מהאם התינוקות היו נסערים ביותר, ועם שובה נמנעו ממנה באופן מודגש אף יותר. ככל שהחריפה המצוקה, כך נמנעו מפעולת גומלין עם האם, אך לא עם הזר.

מרי מיין הציעה דפוס התקשרות נוסף:

התקשרות חסרת ארגון וכיוון: [התנהגות המטפל מאיימת או לא אחידה] מאפיינים סותרים של כמה סגנונות התקשרות או תינוקות מבולבלים וחסרי כיוון (בסיטואציית הזר). תנועות איטיות או לא-שלמות ולעיתים קפיאה. חזות דכאונית. מיין טענה שלתינוקות אלה אין דרך עקבית להתייחס למטפל, כנראה בשל איום מתמיד או חוסר עקביות.

            ההתנהגות תלויית תרבות – למשל, רוב התינוקות ממשפחות יפניות מסורתיות היו נסערים מאד בסיטואצית הזר. נראה כי ההליך אינו מתאים לתרבות זו (תינוקות אלה כמעט לא התנסו בפרידה).  

איכות הטיפול והביטחון בהתקשרות

שתי גישות להערכת השפעות איכות הטיפול על איכות ההתקשרות:

1.      זיהוי הורים מזניחים בעליל או מעניקים יחד גרוע לילדיהם, והשוואת ההתקשרות של ילדים אלו להתקשרות של ילדים להורים שאינם נותנים יחס כזה:

-          ילדים שקיבלו יחס גרוע ß התקשרויות חרדות.

-          עוני קיצוני והזנחה פיזיתß  עלייה בהתקשרות חרדה-מתנגדת

-          התעללות פיזית ואי-זמינות רגשיתß  התקשרות חרדה נמנעת.

 כמה מחקרים הראו קשר הדוק בין יחס גרוע לבין התקשרות חסרת ארגון וכיוון.

2.      תצפיות מדוקדקות בפעילות גומלין בין ההורה לתינוק כשהוא עדיין צעיר מאד ובדיקת הביטחון בהתקשרות כשהוא מבוגר יותר באמצעות סיטואציית הזר. נמצאה זיקה בין טיפול רגיש לבין התקשרות בטוחה להורים. דרגת הרגישות או הפולשנות של המטפל בחודשים הראשונים נבאו את סוג ההתקשרות, אך לא ניתן היה לנבא זאת מהתנהגות התינוק.

-          התקשרות חרדה-נמנעת ß  מטפל אדיש או לא-זמין רגשית או מטפל שממש דוחה את התינוק כשהוא מחפש קירבה פיזית.

-          התקשרות חרדה-מתנגדת ß  טיפול לא עקבי, עם התנהגות מוגזמת של האם ועם הרגעה בלתי-יעילה (גריית יתר). סגנון זה נמצא גם אצל ילדי קיבוץ הישנים בבית ילדים.

כאשר מטפל נענה מהר וביעילות לבכי, תינוקות בוכים פחות בסוף שנת חייהם הראשונה ובד"כ התקשרותם בטוחה. הם אינם הופכים ל"בכיינים" עקב חיזוקים אלה.

טיפול רגיש אין פירושו טיפול מושלם. הטיפול צריך להיות רק "טוב דיו" (ויניקוט).

ההקשר של הטיפול

נחקר הקשר בין שלושה גורמים העשויים להשפיע על איכות הטיפול לבין התקשרות: (1) דרגת המצוקה בחייו של המטפל; (2) התמיכה החברתית הזמינה למטפל; (3) ההיסטוריה ההתפתחותית של המטפל.

משמע – לא רק ההורים עצמם אשמים בבעיות, אלא גם ההקשר החברתי, פסיכולוגי הרחב יותר.

מצוקות החיים ותמיכה חברתית: מטפלים ללא תמיכה מצויים בד"כ במצוקה כלכלית רבה יותר ובלחצים אחרים. נמצאו קשרים בין איכות ההתקשרות לבין מידת הלחץ והתמיכה החברתית בחיי המטפלים. שיפור מצבו של המטפל יכול לשפר את יחסו עם הילד ולהפוך התקשרות חרדה לבטוחה.

ההיסטוריה ההתפתחותית של ההורים:  נמצאו קשרים בין ילדותם של ההורים לבין איכות ההתקשרות בינם לבין תינוקם.

[רבים מהמחקרים השתמשו ב"ראיון התקשרות עם מבוגרים" שפיתחה מיין. הראיון עומד על "הלך הרוח הנוכחי" של המבוגר באשר להתקשרות שלו עם הוריו, ואין הוא משקף בהכרח את יחסי ההתקשרות כפי שהיו במציאות, שכן ה'זיכרונות' עלולים להיות מושפעים מההווה.] מחקרים על בע"ח הראו שכמות המגע הפיזי שקיבלה קופה מאמה ניבאה את כמות המגע הפיזי שהעניקה לתינוקה. מחקרים אלה שללו אפשרות כי ההתנהגות נובעת מדמיון גנטי או מהתנהגות הנלמדת מתצפית.

ההתקשרות של תינוקות והתפתחות בעתיד

בולבי: דפוסי התקשרות שונים משקפים הבדלים בציפיות של התינוק מהעולם החברתי.

מודל פעולהפנימי - מערכת של ציפיות מוכללות מן המטפל כמי שזמין ונענה או כמי שאינו נענה, וייצוגים של העצמי (התינוק) כראוי או בלתי-ראוי לטיפול, המתחילים בינקות ומוסיפים להתקיים בילדות. כלומר – מטפלים בי יפה, משמע אני ראוי לטיפול זה. עמדות וייצוגים אלה משפיעים על התנסויות בעתיד, מעצבים את הפרשנויות שהילד נותן לאירועים, ומשפיעים על סוג ההתנסויות שהילד מחפש לו או נמנע מהן. נמצא קשר הדוק בין סקרנות, התלהבות בפתרון בעיות, הערכה עצמית גבוהה ויחסים חיוביים עם מורים ועם קבוצת השווים לבין איכות ההתקשרות המוקדמת.

ב. גישת המזג

מזג - מגוון מאפייני התנהגות, כגון רמת הפעילות הכללית, איכות מצבי הרוח והתגובתיות למצבים חדשים. חוקרי מזג מניחים בד"כ שמקורם של הבדלים בין-אישיים אלה הוא גנטי או ביולוגי, ולכן ניסו להראות שההבדלים מופיעים בשלב מוקדם וכי הם יציבים לאורך זמן. יחד עם זאת, הם מסכימים שגם הסביבה יכולה להשפיע עליהם.

מדדים למזג ע"פ תומאס וצ'ס :  פעילות, קצביות (סדירות רעב, שינה, יציאות..), התקרבות/נסיגה במפגש אדם חדש, הסתגלות, עוצמת תגובה, סף גירוי, מצב רוח, הסחת דעת, התמדת קשב.

יציבות המזג

             ניסוח שאלונים בהם שיפוטי ההורים אובייקטיביים וצירוף דיווחי משקיפים אחרים ומבחני מעבדה מצאו הבדלי מזג ברורים בין תינוקות. מדידות בסוף השנה הראשונה של חיי התינוק של דברים כגון תכיפות הופעתם של רגשות שליליים וחיוביים ועצמת תגובות הילד לגרייה חושית הן יציבות למדי לאורך זמן. לעומת זאת, ניבואים מהתקופה שלאחר הלידה אינם כה מהימנים, על אף שיש ממצאים שמראים עקביות כלשהי בין מזג היילוד לבין מזגו של התינוק המבוגר יותר.

הביולוגיה של המזג

            קצב פעימות הלב ולחץ הדם גבוהים יותר ומשתנים מהר יותר אצל תינוקות שהם חשדניים במצבים חדשים לעומת תינוקות שהם פחות חשדניים.

            נמצאו זיקות בין רמות ההורמונים לבין התגובות הרגשיות של התינוק. יש קשר בין רמות גבוהות של קורטיזול (הורמון הקשור למצוקה) לבין דיווחי הורים שהתינוק מסתגל פחות ושלילי יותר מהבחינה הרגשית ולבין בכי רב יותר בסיטואציית הזר.

נראה שלפחות כמה גורמים ביולוגיים קשורים להבדלי מזג.

הגנטיקה של המזג

            במזגם של תאומים זהים יש התאמה או דמיון רבים יותר מאשר במזגם של תאומים לא זהים. עשוי ללמד שיש למזג מרכיב גנטי. ואולם, אצל תאומים לא זהים נמצא רק לעיתים רחוקות דמיון במזג (למרות שמחצית הגנים שלהם בממוצע זהים). תאומים זהים הופכים ליותר ויותר דומים במזגם עם הגיל. עשוי ללמד כי הדמיון במזג של תאומים זהים נובע מטיפול דומה ולא מגורמים גנטיים.

            אצל תאומים זהים הגדלים בנפרד נמצא דמיון כלשהו בממדי אישיות כגון עכבות ורגשות שליליים, אך דמיון זה היה קטן בהרבה מהדמיון שנמצא אצל תאומים זהים שגדלו יחד. ואולם, ההתאמות בין תאומים שגדלו בנפרד בכל זאת הולכות וגדלות עם הזמן, דבר שעשוי ללמד שהשפעתם של גורמים גנטיים נעשית בולטת יותר לאחר תקופת הינקות המוקדמת.זאב הלוי

בסוף תקופת הינקות מדדי התנהגות שונים נעשים יציבים. יש ראיות כלשהן על זיקה בין גורמים פיזיולוגיים לבין הבדלי מזג, אך הם אינם מראים כי ההבדלים מולדים או גורמים להבדלי ההתנהגות (לא ניתן להסיק קשר סיבתי מהמתאמים).

           

ולבסוף נשאלת השאלה הבלתי נמנעת –

מאחר שלא ניתן להגיע לתוצאות חד משמעיות באשר למזג תינוקות מייד לאחר לידתם, אלא רק כשנה לאחר מכן, ייתכן שהטיפול הוא זה שמשפיע גם על המזג? כלומר, ייתכן שההתנסות עצמה בונה את המזג.

מזג והתקשרות – הקשר בינם

איכות ההתקשרות והמזג הם שני היבטים שונים של ההתפתחות. לתינוקות בעלי אותו אופי התקשרות (למשל – בטוחה) יכול להיות מזג שונה מאד. איכות ההתקשרות פירושה הארגון הכולל של ההתנהגות כלפי שותף מסויים. ואילו מזג פירושו סגנונות התנהגות מסויימים שאינם קשורים לשום שותף.

סביר להניח שגם הבדלי מזג וגם הבדלים בטיפול משפיעים על התנהגותם של תינוקות. נראה כי ספקנותו של תינוק בכל התקשרות לא-בטוחה באשר לזמינות ההורה נובעת מאיכות הטיפול שהתנסה בו, אולם נטייתו להביע את כעסו כלפי חוץ או לחוות את מצוקתו בדרך פסיבית יותר נובעת מן המזג.

            שאלוני מזג ניבאו כמה זמן יבכה התינוק בסיטואצית הזר בקטעי הפרידה, אך לא ניבא כמה זמן יבכה בקטעי האיחוד (קטע האיחוד = יחס הקשרות עם מטפל) או האם היחסים בטוחים או חרדים. 

אין כוונה שאין קשר בינם :

מזג והתקשרות מושפעים זה מזה בכמה דרכים:

(1) המזג מסייע להגדיר את טיבו של הטיפול הרגיש (צרכיו של התינוק משתנים בהתאם למזגו).

(2) השערת ההתאמה / אי-ההתאמה - תיאום או סתירה בין ההעדפות או הכשרים של המטפל לבין הנטיות של התינוק. *** נטייתו של התינוק למצוקה או הצורך של המטפל בשליטה אינם מנבאים בנפרד התקשרות חרדה, אבל שניהם ביחד מנבאים אותה. טיפול פסיכולוגי לילדים

(3) הבדלים בין תינוקות בשלב מוקדם בחיים משפיעים על איכות הטיפול של ההורים ולפיכך על טיבה של ההתקשרות. *** רגזנות של יילודים מנבאת התקשרות חרדה במשפחות מעוטות הכנסה: בארה"ב יותר חרדה-מתנגדת ובהולנד יותר חרדה-נמנעת. הבדלי התרבות מלמדים שלא יתכן שאלה תוצאות ישירות של המזג.

(4) תכונותיו של התינוק עשויות להיות בעיתיות ותובעניות עד כדי כך שהן מותחות עד קצה הגבול את יכולתם של המטפלים להתמודד עימו, בלי קשר לאישיותם.

 

לסיכום – מדובר במעגל שמשפיע על עצמו (או אם תרצו בצורה קווית : התקשרות                   מזג )

חשיבותו של הטיפול המוקדם

השערת התקופה הרגישה

השערת התקופה הרגישה - הרעיון שסוגי התנסויות מסויימים עשויים להיות חשובים במיוחד בתקופה מסויימת (אך לא בהכרח מכריעים). לפי השערה זו, הטיפול המוקדם חשוב במיוחד להתפתחות רגשית בריאה. חוקרי התפתחות רבים מאמינים שאיכות ההתקשרויות הראשוניות יוצרת דפוסי קשרים חברתיים המכשירים את הקרקע למערכות יחסים בעתיד. אולם אין הם טוענים כי דפוסים אלה הם בלתי-הפיכים.

            קופים שבחודשי חייהם הראשונים גודלו עם קבוצת שווים אך בלי הורים מראים התנהגות חריגה, כגון פחדנות והצמדות ניכרות. קופים שבודדו מבני מינם במשך 6 חודשים (שווה ערך לשנה אצל בני אדם) הם "חריגים" חברתיים, וקופים שבודדו מכל מגע חברתי במשך השנה הראשונה לחייהם אינם מסוגלים כלל להתייחס לאחרים. בידוד בששת החודשים הראשונים משפיע עמוקות יותר מבידוד במחצית השניה של שנת החיים הראשונה. קשה מאד להתגבר על הנכות החברתית של קופים שבודדו בששת החודשים הראשונים. קופים אלה מראים "סימני היכר סטריאוטיפיים" בולטים (גינוני התנהגות מיוחדים שהראו בהיותם גורים מקופחים).

גם בני אדם מושפעים לרעה מטיפול בלתי הולם בתקופת הינקות.

            במחקר על ילדים שהוכנסו למוסדות בשלב מוקדם של חייהם נמצא כי בהיותם מתבגרים הם התקשו ליצור מגע קרוב עם קבוצת השווים, ולאחר מכן התעוררו אצלם בעיות הורות. ככל שהשהייה במוסד היתה מוקדמת יותר וארוכה יותר, כך ההשפעות היו עמוקות יותר.